בן עובדיה וגומרי. נולד בשנת תרצ"ז (1937) בעיר שעבה אשר בתימן. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1949 במבצע "מרבד הקסמים". היה עובד כחקלאי והוכיח את חריצותו בעבודה. אהב לעזור לזולתו בכל. לצה"ל גויס במאי 1955 ומאז היה נקרא לשירות מילואים מדי פעם. גם בפרוץ מלחמת ששת הימים נמצא במסגרת זו, וביום הראשון לקרבותיה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בהפגזה בקרב באייל (בגדה המערבית). היה חייל טוב, שקט מטבעו וממושמע ומילא כל הוראה ופקודה בשלימות. הניח אשה וארבעה ילדים, אשר הצעיר בהם היה כבן שנה וחצי; אשתו היתה בהריונה בשעת נפלו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. באלבום "עוצבת השרון במלחמת ששת הימים" שהוציאה מפקדת חטיבתו הונצח זכרו על-ידי הדפסת תצלומו.